בשנה האחרונה ניתן להבחין בהתגברות עומסי התנועה בגוש דן ואזור השרון. הפקקים הפכו בלתי נסבלים וזמני הנסיעה התארכו משמעותית.
הסיבות לכך רבות, וביניהן גידול במסירת רכבים חדשים (למרות שבחודשים האחרונים יש מחסור), עבודות הרכבת הקלה בגוש דן וייתכן שגם החזרה לעבודה מלאה לאחר הקורונה.
לפני מספר ימים נסעתי בכביש 2 לכיוון חיפה, והפקק להרצליה פיתוח הימם אותי. זכרתי פקק תמידי בשעה 09:00, אבל הפקק הזה היה ארוך מהרגיל. הכבישים הקיימים ואלו החדשים אינם מצליחים "לתפוס" את הגידול במספר הנהגים ובכמות הרכבים בכבישים.
מגיפת הקורונה הצליחה להטמיע את העבודה מהבית, אך הנה חזרנו, ונוכחנו לדעת שלמרות המעבר לעבודה חלקית מהבית – מצב התנועה החמיר.
ריכוז מוקדי התעסוקה גורם לניקוז המוני עובדים למרכזים אלו. כל זאת עוד בטרם הושלמה בנייתם של פרויקטי ענק, כגון בסר סיטי וגלובל 2 ו 3 בקריית מטלון, מספר פרויקטים בהרצליה פיתוח, מתחם בסר בבני ברק, מגדלים בצומת רעננה, מתחמי ענק באזור יהוד – קריית אונו ועוד.
אין ספק שהרכבת הקלה תפתור חלק מהעומסים, ובתוספת אגרת גודש בכניסה לתל אביב, המצב יכול קצת להשתפר, אך לא ברור עד כמה.
אנו במעוף מעריכים שבעוד מספר שנים, יהיה מעבר הדרגתי למתחמי משרדים הקרובים לשכונות מגורים או לערים בפרברים. לדוגמא, כחלופה לישיבה במשרדים בהיקף של 10 אלף מ"ר, ניתן לשכור מספר מוקדים של 2,000 מ"ר ולשלב ביניהם.
במצב הנוכחי עלולה להיווצר סיטואציה לפיה מגזרים מסויימים יתרכזו באזורים ממוקדים בתוך גוש דן ואזור השרון, ועובדים המתגוררים מחוץ לאזורים אלו לא יוכלו לעבוד במגזרים אלו, לדוגמה: חברות הייטק יישבו בתל אביב ואזור השרון, ועובדים מחולון, בת ים והסביבה יתקשו להגיע למקומות אלו ויעדיפו לעבוד במגזרים אחרים. נוצרת כאן מעין ג'נטריפיקציה תעסוקתית בתוך גוש דן ואזור השרון, וזה עוד לפני שנכנסנו לדיון על הנגישות של תושבי הצפון והדרום לעבודות בגוש דן.
כיצד יכולה עובדת עם ילדים קטנים להגיע לעבודה בזמן ולצאת ממנה כדי להגיע בארבע וחצי לגן? הרי היא צריכה עזרה, חלוקת עומס עם בן הזוג וכו', אבל ברור שעומסי התנועה משבשים את כל החיים במדינה.
מעבר לעבודה חלקית מהבית, ניתן לקדם את הפתרון באמצעות פריסה של משרדים במספר מוקדי תעסוקה, על מנת לאפשר לעובדים ממספר אזורים להגיע לעבודה.
עמידה בפקקים שורפת זמן מיותר מחיינו. כמובן שניתן להקשיב לפודקאסטים ולרדיו, אך עדיף לבלות את הזמן בתחביבים או בחיק המשפחה. אם שורפים ביום שעתיים וחצי על נסיעה למשרד ובחזרה הביתה, זה יותר מדי.
תארו מצב בו מחלקות החברה יישבו בחולון, ראשל"צ, אשקלון, כפר סבא, הרצליה וערים נוספות. מציאות כזו תשנה את מפת הפקקים, תשנה את חלוקת העושר בישראל וכן הלאה.
גם הרכבת הקלה שתחל לפעול במהרה בימינו, תעבוד טוב יותר אם תהיה חלוקת עובדים סבירה בין האזורים, במקום המצב הנוכחי של ריכוזי עובדים במספר אזורים מצומצם.
מוגש כחומר למחשבה.
התמונה מאתר pixel
